איך מתנהלים בפורים שחל ביום שישי?

הרב יניב חניא
האדרתשפא17/02/2021

שאלה:

פורים השנה חל ביום שישי, האם מותר לכתחילה ליטול ידים לפני שעה עשירית, ואחרי זה לפרוס מפה ומקדש? ורק אם כן, מתי מתפללים קבלת שבת ומעריב, אחרי הסעודה או באמצע כשעושים קידוש? והאם אפשר לעשות לפני לילה (אחרי הפלג)? בקידוש אומרים הגפן? נוטלים ידים והמוציא עוד פעם? והאם אומרים על הניסים בברכת המזון?

תשובה:

פורים כזה קרוי בהלכה "פורים משולש"....

מותר לכתחילה ליטול ידיים בשעה העשירית... ובמקרה כזה, לדעתי הכי טוב להתפלל באמצע כשעושים קידוש.

אבל אפשר גם מפלג ורק אחר כך להתחיל סעודת פורים ושבת משותפת.

יש בזה המון שיטות.

מה שאני זוכר כרגע, בלי עיון, זה שנוטלים ידיים מאוחר. נניח שעה לפני כניסת שבת אוכלים. מכסים את הלחם במפה. אומרים בקידוש הגפן. ולא נוטלים ידיים שוב.

אומרים על הניסים בברכת המזון.

רוב הציבור נוהג כיום לאכול לפני חצות... אבל השיטה הזו מתאימה לישיבות, או למקומות שבהם לא מתרגשים מתפילת ערב שבת במצב של חצי שכרות... וזה רק גורם לתפילה יותר מהלב וכו'. רוב האנשים ובעלי הבתים עושים ארוחה מוקדמת יחסית.

תשובות נוספות בנושא-

הוצאת שבת בדיוק בדקה
כן. אפשר להוציא בדיוק בדקה שכתובה בלוח... ככה נהגו שלא מעט בתי כנסת ספרדיים, יש אפילו מנייני מעשנים בשכונות החרדיות שמתחילים ככה שיגמרו בדיוק בצאת שבת.
אצל חב"ד נהגו להתחיל בדיוק בשעה הכתובה, אבל זה מנהג בלבד, ואין לו כל כך על מה להתבסס, כי הזמנים בלוחות מאוד מוגזמים לטובת המניעת חשש... כלומר- בהוצאת הלוח הוסיפו לא מעט כדי להרחיק מזמן שבת.

מדאורייתא די בתוספת שבת של דקה. מדרבנן משהו שניכר (כך נדמה לי, לא בטוח), נהגו ישראל להוסיף זמן ארוך יותר, של כמעט עשרים דקות (ובקיץ זה יותר). זה זמן "מנהג ישראל". ואכן נהגו להקל בזה כשיש צורך, כמו מישהו שלא מרגיש טוב ורוצה לעשות איזו רפואה וכדומה...

מתי לערוך ברית?
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!

מתי לערוך ברית
וואו, זו שאלה קשה. כי הזמן גבולי ממש.

מזל טוב ומזל טוב, שתזכו לראות רק נחת.

בגלל שהזמן שציינת הוא ממש ממש גבולי, אשמח לדעת איפה אתם גרים בבקשה, כדי לחשב במדוייק.

ממחק בניקוי כתם בשבת
אחת ההגדרות של ממרח היא הרצון שתהיה מריחה שווה של החומר, באופן אחיד ודקיק. כך שמלבד העובדה שהמטרה כאן היא ניקיון של המקום ולא מריחה, אין כאן הגדרה של מירוח בכלל (הגדרת ממרח על רצפה היתה יכולה להיות, לדוגמא, כשמורחים פוליש ורוצים שהחומר יפוזר באופן שווה על השטח).

ככה שודאי מותר לאסוף את החומר, גם במקום שהוא לא מזיק, ובודאי במקום שהואמזיק.

לגבי תרומה לאתר, ניתן לתרום לנו כאן-
דף סליקה מאובטח, שורש (shoresh.org.il)

ברכות

שימוש בזום בליל הסדר
גבי הפסק, אני חושב שזו טעות קשה. זה סוף של שבת/חג כפי שמכירים אותם.

בזמנו מישהו בנה "אייפון שבת" מבוסס גרמא. והזמינו אותי מ"משמרת השבת" לתאר להם איך עובד אייפון מבחינה טכנולוגית כדי להתייחס לזה. כי מבחינה הלכתית היה קשה לאסור את זה.
ואז, באותו מפגש, אפילו הרבנים הכי מתירניים עשו שמיניות כדי למצוא סיבות לאסור. כי זה הרי סוף של סעודות שבת, או תפילות או התכנסות בקרב המשפחה. כל ילד בטלפון שלו. עסקים. עדכונים "נחוצים" של בורסות וכספים. ושמירת פעולות ל"גרמא" בסוף שבוע כשאתה פנוי. וזהו... אין יותר רוחניות בשבת.

ממש לא מזמן אמרתי לחבר חילוני שלי, איש מפורסם ו"אושיית שמאל", שדבר ממש טוב שקורה אצל החילונים הוא המחיקה של העדות. הוא אמר לי- "זה היה יכול להיות נחמד אם מישהו היה מרים את העיניים מהטלפון לשיחה של חמש דקות". הוא תיאר לי כמה קשה לו לאסוף את הילדים לכמה דקות של שיחה בשבת, לא סעודת שבת, אלא כמה דקות של ביחד. ננסה לדמיין לעצמנו איך ייראו תפילות או קריאת התורה או סעודה של חג, כש"מותר" להפעיל אלקטרוניקה.

לי זה תמיד נראה כ"רוח הקודש" של רבנים שאסרו את האלקטרוניקה בתחילת המאה שעברה למרות שהבסיס ההלכתי לאסור הוא רעוע. מה שהציל את השבת מלהיות חול גמור בחסות המכשירים. וברור לחלוטין שהתעסקות עם המכשירים, בהיתר כזה או אחר, תגיע מהר לכל מקום ודבר ותמחוק כל מצב רוחני שאפשר היה להגיע אליו בחג. ואחר כך בשבת.

למה נקראה המגילה על שם אסתר דווקא?
אני מצרף תשובה שקיבלתי במייל על הנושא הזה בדיוק, היום-

זכתה אסתר שתיקרא המגילה על שמה, וכמה טעמים לדבר, אולם העיקרי שבהם הוא מפני שהיא מסרה נפשה על גאולת י?ראל. אסתר הביאה את כל העם לידי תפילה ["לך כנוס את כל היהודים ... וצומו עלי": ד' 16]. בזכות התפילות נגאלו י?ראל, ובזכותן ניתנה גם רוח הקודש שמכוחה נכתבה המגילה. לכך נקראת המגילה על שמה.

בזכותה של אסתר לא רק נכתבה המגילה אלא גם נקבעה בקדושתה לדורות, ואף ימי פורים נקבעו בזכותה. מספרת הגמרא [מסכת מגילה ז.]: 'שלחה להם אסתר לחכמים: "קבעוני לדורות." ' – קִבעו את חג פורים כחג לדורות. חכמים חששו מכך בגלל היות עם י?ראל בגלות באותה תקופה [בין חורבן הבית הראשון לבין שיבת ציון], והשיבו לה: "קנאה את מעוררת עלינו בין האומות." – דבר זה יקומם את אומות העולם כנגד עם י?ראל שיראו אותנו חוגגים על מפלתם. אמרה להם אסתר: הלא הסיפור מפורסם בכל העולם, כתוב בדברי הימים למלכי מדי ופרס, ואין חשש נוסף בקביעת חג פורים ובכתיבת המגילה. קיבלו חכמים את טענתה וקבעו את חג הפורים לדורות.
ועוד מספרת הגמרא שביקשה אסתר שהמגילה תיכלל בתוך כ"ד (24) ספרי הקודש של התנ"ך. וכך אמרה להם: "כתבוני לדורות", שהרי יש במגילה מצוות מחיית עמלק. אמרו לה: הרי מלחמת עמלק מוזכרת פעמיים בתורה [בשעה שעמלק נלחם נגדנו, בסוף פר' בשלח, ובשעה שמשה אמר את ציווי ה' למחות את זכרו של עמלק, בסוף פר' "כי-תצא"] וענתה להם אסתר, וקיבלו חכמים גם את טענתה זו. נכללה מגילת אסתר בתוך כתבי הקודש, לכך נקראת המגילה על שמה.

עוד תוכן בשורש